דיור זמין לזוגות צעירים הוא בעיה חמורה המטרידה כל ראש עיר, אשר בכוונתו להשאיר את העיר שלו בגדר "עיר צעירה" או להזרים דם צעיר לתוכה. בעיריית ראשל"צ מצאו פתרון יצירתי לבעיה: הם מצאו דרך שתאפשר להם להוסיף עד 65% יחידות דיור יותר מהתוכנית הקיימת, מבלי לשנות את סה"כ המטרים לבניה. היות ומדובר בתוכנית בסמכות מקומית, היא איננה נצרכת לעבור ועדות ואישורים ברמה הארצית, ולכן מספקת את הפתרון היעיל והמהיר ביותר שניתן (אישור תוכנית כזו, ברמת הסמכות המקומית, אורך כחצי שנה). כמו כן, קיבלה העירייה את התחייבות היזם, כי כל הדירות שתבנינה בתוספת לפרויקט כזה תהיינה דירות בנות שלושה חדרים ומטה, תימכרנה במחיר הנמוך ב-25% מערכן בשוק, לזוגות צעירים או לצעירים תושבי העיר בלבד. שכונת כלניות בראשון לציון הינה דוגמה מצוינת לפרויקט כזה.
האם מדובר ביוזמה מבריקה שכל ראש עיר יכול לאמץ או ב"פלסטר" מקומי בלבד? האם על ראשי הערים לנקוט ביוזמות מקומיות כאלה או שהם צריכים להמתין לפתרון ארצי גורף ברמת המדינה? מהן הבעיות שעלולות להתעורר כתוצאה מפרויקט כזה? כיצד משכנעים יזמים כי כדאי (וריווחי) להם להיכנס לפרויקטים מסוג זה?
דב צור, ראש עיריית ראשון לציון, גלעד אורן, מנכ"ל החברה הכלכלית אשקלון ומייקל זלמנסון, מנכ"ל ובעלים של חברת שפע נכסים, עוסקים בפתרונות יצירתיים למצוקת הדיור של זוגות צעירים ברמה העירונית.
