השתלטות קבוצות מיעוט על שכונות ועל ערים מסוימות ברחבי הארץ הינה תופעה מוכרת, אשר מדאיגה את הדיירים הקיימים במקום. פסיכולוגית-אינסטינקטיבית, ברוב המקרים, אנחנו מעדיפים לגור, לבלות ולגדל את ילדינו במחיצת אנשים אשר דומים לנו במצבם הסוציו-אקונומי, באמונותיהם, במוצאם העדתי וכדומה. למרות שכיום, הבדלים עדתיים אינם מהווים "פער מובהק" כפי שהיו בעבר, עדיין קיימים פערים כאלה בכל הנוגע להבדל בין חילונים לדתיים-חרדיים ויהודים – ערבים.
במקרה של השתלטות חרדית, פערים והתנגדויות אלה "מתודלקים" ומוקצנים על ידי התחרדותם של אזורים חילוניים שלמים. מצוות "פרו ורבו", אותה מקיימים החרדים (7-8 ילדים לזוג, ע"פ נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) מהווה כלי מנצח, בעזרתו הם דוחקים החוצה מהשכונות החילוניות את יושביהן החילוניים הותיקים ומעניקים להן את צביונן החרדי. והכל תחת ובשם אותה "זכות לדיור" המגובה בחוק הישראלי. במקרה ההתחרדות, לא מדובר בתופעה מקומית אשר מוגבלת לפריפריות כמו ערד ובית שאן, אלא לערים מעורבות או חילוניות במוצהר כטבריה וחדרה.
ורסיה נוספת של אותה הבעיה, יוצרת ההשתלטות של ערבים ישראלים על שכונות מגורים מעורבות או יהודיות במובהק. תופעה זו, גרמה לאילן גילאון (מרצ) לניסיון לגבש את הצעת חוק איסור ההפליה בדיור, אשר נדחתה על ידי ועדת השרים בחודש מאי 2015.
ירון ידען, יו"ר דעת אמת לשחרור מהדת וקידום הנאורות, עופר פטרסבורג, עורך הנדל"ן של ידיעות אחרונות, עו"ד חגי שבתאי, מומחה למקרקעין, תכנון ובניה ומייקל זלמנסון, מנכ"ל ובעלים של חברת שפע נכסים, ב"סודות הנדל"ן" בפאנל מומחים מיוחד, אשר סוקר את כל צדדיה של הבעיה העדינה ומנסה למצוא לה פתרונות.