בעשורים האחרונים, במסגרת החיפוש אחר איכות החיים וחיפוש סביבת מגורים ירוקה (ולא אורבנית, אפורה ומפויחת), ובמקביל להפרטת הקיבוצים, נפתחה בפני הציבור הישראלי האפשרות לזכות לגור בקיבוץ. הקיבוצים, אשר חוו נטישה של דם צעיר לטובת הערים הגדולות ותעשיות ההיי-טק, קיבלו אישורי שינויי ייעוד לחלק מהקרקעות החקלאיות שעטפו אותם.
קרקעות אלה הופשרו והפכו לקרקעות המיועדות לבניה. אנחנו, מכירים אותן בשם "הרחבות". ישנן מספר סוגי הרחבות: הרחבות בהן הבתים מוצעים למכירה, אבל הקרקע נשארת בידי מנהל מקרקעי ישראל, הרחבות בהן הבתים מוצעים למכירה, אבל הקרקע נשארת בידי הקיבוץ או הרחבות בהן גם הבית וגם הקרקע נמכרים לרוכש. מרבית הקיבוצים שיש להם הרחבות עורכים ועדות קבלה לרוכשים בית בהרחבה, ולא משנה באיזה מהסוגים מדובר.
למגורים בתוך הקיבוץ עצמו ישנם מספר אפשרויות: האחת, בניה בתוך הקיבוץ עצמו (אפשרות, שלרוב שמורה לבנים ממשיכים, ולא לבאים "מבחוץ"), זכייה בזכות בניה בהרחבה והחלפתה בבניה בתוך הקיבוץ עצמו או שכירת דירה בקיבוץ.
מייקל זלמנסון, מנכ"ל ובעלים של חברת שפע נכסים, מדבר על נדל"ן בקיבוץ, אפשרויות המגורים ועוד.
