ביוני 2015 אישרה הממשלה בקריאה שלישית את העלאת מס הרכישה לרוכשים דירה שנייה ושלישית לצורך השקעה. מטרתו של המס להפוך את רכישת הדירות להשקעה להשקעה שאיננה כדאית למשקיעים, ובכך לפנות דירות רבות יותר לכאלה שאין ברשותם ולו דירה אחת. מס הרכישה המדורג יהיה 8% ממחיר הדירה ששווייה עד ל-4.8 מיליון שקלים (לעומת 5%-7% לפני כן), ו-10% לדירה שמחירה מעל ל-4.8 מיליון שקלים (לעומת 8% לפני כן). תיקון זה בחוק מוגדר כ"הוראת שעה" לחמש השנים הקרובות, כך שהמצב, כנראה, עתיד לשוב לקדמותו בשנת 2020.

החוק עורר סערה ציבורית לא רק בכנסת, אלא גם בציבור הרחב, כאשר הטענה העיקרית נגדו הייתה, שהמשקיעים שברשותם כסף רב לא ייפגעו ולא יושפעו ממנו כלל, בעוד השכבות החלשות, אשר כיום שוכרות דירה, יינזקו ממנו באופן ישיר ומיידי.

במספר הימים שחלפו בין אישור העלאת מס הרכישה לבין כניסתו לתוקף, דיווחו קבלני הבניין על עליה מסיבית ברכישת הדירות, אשר נחטפו כלחמניות טריות.

בידיעה הברורה שבשוק הדיור, בין רבע לשליש מהרוכשים, הם משקיעים שרוכשים דירות למטרת השקעה, האם למיסוי יש השפעה כלשהי על מחירי הדיור? אם כן, עד כמה? אם לא, למה בכ"ז מתעקשות ממשלות שונות לנסות את הדרך הלא יעילה הזו?

עו"ד דורון לוי, מומחה למיסוי, ח"כ איציק שמולי, מרכז תחום הדיור במפלגת המחנה הציוני ומייקל זלמנסון, מנכ"ל ובעלים של חברת שפע נכסים, בפאנל מומחים של "סודות הנדל"ן" שמפרק את המס לגורמים ובודק האם הוא מועיל ולמי.